חיסכון לכל ילד: איך בוחרים מסלול ומה קורה בגיל 18

חיסכון לכל ילד: איך בוחרים מסלול ומה קורה בגיל 18

פורסם 22 ביוני 2026

בקצרה: חיסכון לכל ילד: מה גובה ההפקדה החודשית, האם כדאי בנק או בית השקעות, איך מוסיפים הפקדה עצמאית ואיך מושכים את הכסף בגיל 18. מדריך מלא.

תוכנית חיסכון לכל ילד היא תוכנית של המוסד לביטוח לאומי שבמסגרתה מופקד מדי חודש סכום קבוע לחשבון חיסכון על שם כל ילד שמקבל קצבת ילדים, עד גיל 18. ההורים בוחרים אם הכסף יישב בבנק או בקופת גמל להשקעה בבית השקעות, ויכולים להכפיל את ההפקדה מתוך הקצבה. בגיל 18 הכסף הופך זמין למשיכה, עם מענק נוסף למי שממתין עד גיל 21.

מה זו בכלל תוכנית חיסכון לכל ילד

התוכנית יצאה לדרך בשנת 2017 ומיועדת לכל ילד וילדה שעבורם משולמת קצבת ילדים. הרעיון פשוט: במקום שהילד יגיע לגיל 18 בלי שקל, המדינה בונה עבורו סכום התחלתי שמצטבר לאורך שנים. ההפקדה מתבצעת אוטומטית, בלי שההורים צריכים לעשות דבר מלבד לבחור את אפיק ההשקעה. מי שלא בוחר, משויך למסלול ברירת מחדל שנקבע לפי גיל הילד. אפשר לקרוא על הרקע והנתונים ההיסטוריים של התוכנית בערך המפורט על חיסכון לכל ילד בוויקיפדיה.

כדאי לקרוא גם: איך לבחור מזרן: המדריך המלא לפי תנוחת שינה, משקל וכאבי גב · מדריך שינה לתינוק: שיטות הרדמה ותזמון לפי גיל · עגלת תינוק: מדריך בחירה לפי גיל, משקל ותקציב

מה שחשוב להבין כבר עכשיו: זו לא תוכנית שנועדה לעשות אתכם עשירים. זה סכום התחלתי, סוג של רשת ביטחון צנועה לקראת בגרות. אבל ההבדל בין מסלול למסלול, על פני 18 שנה, יכול להסתכם באלפי שקלים.

גובה ההפקדה החודשית ומה המדינה מפקידה

הביטוח הלאומי מפקיד מדי חודש סכום קבוע לכל ילד, שנכון לשנים האחרונות עומד על כ-57 שקלים לחודש. הסכום מתעדכן מעת לעת בהתאם להחלטות ועדכוני מדד, ולכן כדאי לוודא את הסכום המדויק באתר הביטוח הלאומי. על פני 18 שנה מדובר בהפקדות של כ-12,000 שקלים בלבד מצד המדינה, לפני תשואה.

מעבר לכך, ילדים שנולדו לפני תחילת התוכנית קיבלו הפקדה רטרואקטיבית חד פעמית עבור התקופה שקדמה לה, כך שלילדים בוגרים יותר נצבר סכום התחלתי משמעותי כבר ביום הראשון.

ההפקדה העצמאית של ההורים

כאן נמצא המנוף האמיתי. הורים רשאים להוסיף הפקדה חודשית בסכום זהה לזה של המדינה, כך שסך ההפקדה מוכפל. הסכום הנוסף אינו כסף מהכיס: הוא נגרע מקצבת הילדים החודשית ומועבר ישירות לחיסכון. בפועל, מי שבוחר בכך מקבל קצבה מופחתת בכ-57 שקלים ומקבל בתמורה חיסכון שגדל בקצב כפול.

  • ההכפלה מתבצעת דרך אתר הביטוח הלאומי או בטלפון, והיא הפיכה: אפשר להפסיק בכל שלב.
  • על פני 18 שנה, הכפלה מביאה את ההפקדות לכ-24,000 שקלים לפני תשואה.
  • אין הטבת מס מיוחדת על ההפקדה הנוספת, אבל הרווחים בתוכנית פטורים ממס רווחי הון עד למועד המשיכה בתנאים מסוימים.

בנק מול בית השקעות: מה ההבדל באמת

ההורים בוחרים בין שני סוגי גופים: בנק, שבו הכסף יושב בתוכנית חיסכון עם ריבית קבועה או צמודה, או בית השקesות המנהל את הכסף בקופת גמל להשקעה עם מסלולים ברמות סיכון שונות. ההבדל הוא לא ניואנס טכני, הוא ההבדל בין שמירה על ערך הכסף לבין ניסיון להצמיח אותו.

פרמטר מסלול חיסכון בבנק מסלול השקעה בבית השקעות
אופי המוצר תוכנית חיסכון בריבית קבועה או צמודת מדד קופת גמל להשקעה עם מסלולים בסיכון משתנה
רמת סיכון נמוכה מאוד, הקרן מובטחת נמוכה עד גבוהה, לפי המסלול שנבחר
תשואה שנתית משוערת בדרך כלל אחוזים בודדים, קרוב לריבית במשק משתנה מאוד לפי שוק ומסלול, לרוב גבוהה יותר לטווח ארוך
תנודתיות כמעט לא קיימת קיימת, כולל שנים עם תשואה שלילית
דמי ניהול בדרך כלל ללא דמי ניהול ישירים דמי ניהול מפיקדון ומצבירה, במימון המדינה בשלב זה
מתאים למי ש… רוצה ודאות מוחלטת או שהילד קרוב לגיל 18 יש לו אופק של עשור ומעלה ויכול לספוג תנודות
מעבר בין גופים אפשרי, בכפוף לתנאי התוכנית אפשרי וללא עלות

השורה התחתונה מבחינת טווח זמן: לילד בן שנתיים יש 16 שנה עד למשיכה, וזה אופק שבו תנודות שוק בדרך כלל מתיישרות. לילד בן 16, לעומת זאת, שנתיים של שוק חלש יכולות לפגוע בסכום בדיוק כשצריך אותו. לכן הכלל הפשוט הוא: ככל שהילד צעיר יותר, כך יש יותר מקום לסיכון, וככל שמתקרבים לגיל 18 כדאי לשקול מעבר למסלול סולידי יותר.

מסלולי ההשקעה בבתי ההשקעות

בתוך בית השקעות ניתן לבחור בין כמה מסלולים, ובהם:

  • מסלול בסיכון מוגבר: חשיפה גבוהה למניות, פוטנציאל תשואה גבוה יותר לצד תנודתיות ממשית.
  • מסלול בסיכון בינוני: תמהיל של מניות ואגרות חוב, פשרה נפוצה.
  • מסלול בסיכון מועט: דגש על אגרות חוב ונכסים סולידיים.
  • מסלול הלכה או שריעה: השקעה בהתאם לכללי ההלכה היהודית או האסלאמית.

חשוב לזכור שהתשואות שמפורסמות הן היסטוריות ואינן מבטיחות דבר לגבי העתיד. גם בתוך אותו מסלול, הפערים בין הגופים לאורך שנים יכולים להיות משמעותיים, ולכן שווה להציץ בטבלאות ההשוואה הרשמיות מדי כמה שנים.

איך בוחרים ואיך משנים מסלול

הבחירה נעשית דרך אתר הביטוח הלאומי, באזור האישי, או בטופס ייעודי. מי שלא בחר בתוך התקופה שהוקצבה לכך משויך אוטומטית למסלול ברירת מחדל: בדרך כלל קופת גמל בסיכון בינוני לילדים צעירים, ומסלול סולידי יותר לילדים מבוגרים.

  1. כניסה לאזור האישי באתר הביטוח הלאומי עם הזדהות.
  2. בחירת סוג הגוף: בנק או קופת גמל.
  3. בחירת הגוף הספציפי ומסלול ההשקעה.
  4. החלטה נפרדת לגבי הכפלת ההפקדה מתוך הקצבה.

אפשר לשנות גוף או מסלול גם בהמשך, בדרך כלל ללא עלות. אחת לכמה שנים כדאי פשוט לפתוח את הדוח השנתי שמגיע מהגוף המנהל ולבדוק אם הכיוון עדיין מתאים. זה לוקח עשר דקות ומשפיע על סכום שיחכה שם 18 שנה.

מה קורה בגיל 18 ואיך מושכים את הכסף

ביום ההולדת ה-18 של הילד, הביטוח הלאומי מפקיד מענק נוסף חד פעמי לחשבון, ומאותו רגע הכסף שייך לו והוא רשאי למשוך אותו. חשוב להדגיש: מגיל 18 ההחלטה היא של הצעיר או הצעירה בלבד, ולא של ההורים.

מי שבוחר לא למשוך ולהמתין עד גיל 21 זכאי למענק נוסף, והכסף ממשיך לצבור תשואה בינתיים. זו נקודה שהרבה משפחות מפספסות, ושווה לשוחח עליה עם הילד עוד לפני שהוא מגיע לגיל הזכאות.

שלבי המשיכה בפועל

  1. איתור החשבון: בדיקה באתר הביטוח הלאומי באיזה גוף מנוהל החיסכון ומה הסכום הצבור.
  2. פנייה לגוף המנהל: בנק או בית השקעות, דרך האתר או סניף, עם תעודת זהות.
  3. הגשת בקשת משיכה: טופס ייעודי וצירוף פרטי חשבון בנק על שם הזכאי.
  4. קבלת הכסף: בדרך כלל תוך ימים עד שבועות ספורים, בהעברה בנקאית.

בין גיל 18 לגיל 21 המשיכה דורשת לרוב גם אישור של הורה, בעוד שמגיל 21 ואילך המשיכה חופשית לחלוטין. הכללים המדויקים עשויים להתעדכן, ולכן שווה לוודא מול הגוף המנהל לפני הגשת הבקשה.

טעויות נפוצות ששווה להימנע מהן

  • לא לבחור בכלל: ברירת המחדל אינה בהכרח הבחירה הגרועה, אבל היא גם לא נבחרה עבורכם באופן אישי.
  • לוותר על ההכפלה בלי לחשב: ההפרש בין הפקדה בודדת לכפולה מצטבר לסכום משמעותי לאורך 18 שנה.
  • להישאר במסלול מנייתי גם בגיל 17: אופק קצר ותנודתיות גבוהה הם שילוב פחות נוח.
  • לא לספר לילד: צעיר שלא יודע שיש לו חיסכון פשוט לא ינצל את המענק של גיל 21.

בסופו של דבר זו החלטה שמתנהגת כמו כל החלטה ביתית ארוכת טווח: בודקים פעם אחת ברצינות, בוחרים, וחוזרים לבדוק כל כמה שנים. בדיוק כמו בבחירת מזרן, ההשקעה בזמן הבדיקה משתלמת הרבה מעבר לדקות שהיא לוקחת.

שאלות נפוצות

האם צריך לעשות משהו כדי להצטרף לתוכנית?

לא. כל ילד שעבורו משולמת קצבת ילדים מצורף לתוכנית אוטומטית, וההפקדה מתחילה בלי פעולה מצד ההורים. הפעולה היחידה שנדרשת היא בחירת גוף ומסלול, ומי שלא בוחר משויך למסלול ברירת מחדל.

האם ההפקדה הנוספת של ההורים באה מהכיס?

לא. הסכום הנוסף מנוכה מקצבת הילדים החודשית ומועבר ישירות לחיסכון. בפועל הקצבה החודשית קטנה בסכום ההפקדה, אך סך החיסכון גדל בקצב כפול. אפשר לבטל את ההכפלה בכל שלב.

מה עדיף, בנק או בית השקעות?

זה תלוי בעיקר בגיל הילד וברמת הנוחות שלכם עם תנודתיות. לילדים צעירים, אופק של יותר מעשור נוטה להצדיק מסלול השקעה עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר. לילדים קרובים לגיל 18, מסלול סולידי או בנקאי מפחית את הסיכון לירידה בדיוק לפני המשיכה.

מה קורה אם לא מושכים את הכסף בגיל 18?

הכסף ממשיך להיות מושקע וצובר תשואה, ומי שממתין עד גיל 21 זכאי למענק נוסף מהביטוח הלאומי. אין חובה למשוך בגיל מסוים, והכסף אינו הולך לאיבוד גם אם נשכח למשך שנים.

האם משלמים מס על הרווחים?

הרווחים בתוכנית נהנים מפטור ממס רווחי הון בתנאים מסוימים, בהתאם לכללי התוכנית ולמועד המשיכה. מכיוון שהכללים עשויים להתעדכן, כדאי לוודא את המצב המדויק מול הגוף המנהל לפני משיכה.

לסיכום

חיסכון לכל ילד הוא אחד המוצרים הפיננסיים הפשוטים ביותר שיש למשפחות ישראליות, ודווקא משום כך קל להזניח אותו. שתי החלטות בלבד נדרשות: היכן לנהל את הכסף ובאיזו רמת סיכון, והאם להכפיל את ההפקדה מתוך הקצבה. שתיהן לוקחות דקות ספורות, ושתיהן משפיעות על הסכום שיחכה שם בגיל 18. שווה לבדוק אותן פעם אחת כמו שצריך, ואחר כך פשוט להציץ בדוח השנתי כל כמה שנים.

ליאור שדה

ליאור שדה

עורך לייף-סטייל, Holly Web

ליאור שדה כותב על סגנון חיים, מוצרים וטכנולוגיה ביתית כבר יותר מעשור, קודם במגזינים מודפסים ומ-2023 כעורך Holly Web. הגישה שלו פשוטה: לבדוק בעצמו, להשוות, ולכתוב רק מה שהיה אומר לחבר. חובב קפה פילטר, ריצות בוקר ורשימות השוואה ארוכות.